החלטה בתיק תיק הוצל"פ 0326404067

מונחת לפניי בקשת החייב להקטנת החוב בתיק בגין הוצאות הליכי פינוי שבוצעו לטענתו: "שלא כדין ובחוסר תום לב מצד הזוכה".

ואלה הן העובדות הצריכות לעניין:

1.         ביום 19.06.2006, ניתן פסק הדין של כב' השופט אברהם רובין, בבית המשפט השלום בירושלים, אשר קבע, בין היתר,  בזו הלשון:

"7.       אשר על כן אני נעתר לתביעה ופוסק כי על הנתבעים לסלק ידם מהשטח המסומן בקווים כחולים בת/1 ולהשיבו לידי התובע כשהוא נקי מכל חפץ ואדם.

הנתבעים ישאו בהוצאות התובע. כמו כן, ישאו הנתבעים בשכ"ט עו"ד בסך של 15,000 ש"ח בצירוף מע"מ כחוק ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום (19.6.09) ועד ליום התשלום בפועל".

2.         התיק דנן נפתח ביום 06.12.2006. גובה החוב הרשום בו נכון ליום 28.06.2012, עומד על סך 17,209. ⁸⁵ ש"ח. זהו התיק היחידי המתנהל כנגד החייבים בהוצאה לפועל.

3.         ביום 20.03.2007, הוגשה ללשכת ההוצאה לפועל בירושלים, בקשת החייב לעיכוב הליכי הפינוי מכוח צו עיכוב שניתן על ידי בית המשפט המחוזי, עוד ביום 18.03.2007. הבקשה הוגשה קודם למועד הפינוי אשר היה קבוע ליום 21.03.2007, והוקלדה בנומרטור 062471809ט רק ביום 21.03.2007. החלטת כב' הרשמת פרושאור-אבגי סיגל, לעיכוב הליכי הפינוי, ניתנה רק ביום 22.03.2007.

4.         אין מחלוקת כי בבוקר יום 21.3.07 הגיע צוות של בעל התפקיד אל הנכס נשוא פסק הדין לשם ביצוע הפינוי, ושם לאחר שהוצג לו צו עיכוב הפינוי, הוא הופסק.

5.         ביום 02/07/2007, הגיש הזוכה בקשה להגדלת החוב בסך 20,000 ש"ח בגין הוצאות פינוי. באותו היום, הוגדל החוב בתיק בסך 10,468 ש"ח - הוא סכום עלות הליך הפינוי שאישרה המוציאה לפועל, בהתאם לסמכותה בדין.

6.         בקשת החייב על יסוד טענותיו להפחתת החוב בתיק, כגובה ההגדלה שאושרה מיום 02/07/2007, הונחה לפני כב' הרשמים פרושאור- אבגי סיגל , עאסי עבאס, מרדכי כדורי, נמרוד פלקס, ובן שלו (כתוארם אז), ולבסוף הונחה על שולחני.

7.         עפ"י החלטת כב' הרשם מרדכי כדורי, בנומרטור 062471819ט מיום 24/09/2007, הגישו הצדדים תצהירים לשם הוכחת טענותיהם. ביום 11/03/2008, התקיים דיון בפני כב' הרשם מרדכי כדורי, שהחליט לבטל את הדיון ולקבוע אחר תחתיו, בשל היעדרו של בעל התפקיד שלא הוזמן לדיון זה ונוכח הודעת ב"כ הצדדים כי הם מנהלים מגעים לסיום המחלוקת ביניהם אל מחוץ לכותלי לשכת ההוצאה לפועל וביהמ"ש. מאז ועד היום לא הגיעו הצדדים להסכמה לסיום המחלוקת.

8.         ביום 10/06/2012, התקיים לפניי דיון בבקשה בנוכחות חייב 1 ובנו; הזוכה; באי כוח הצדדים; ב"כ הזוכה במועד הפינוי ובמועדים הרלוונטיים לבקשה זו עוה"ד אורי שפאר; ובעל התפקיד מבצע הפינוי, מר יוסי עג'מי.

לוז טענות הצדדים

9.         החייב, אשר מבקש שלא לחייבו בהוצאות הליך הפינוי שעוכב, לאור הוראת סעיף 9(ב) לחוק, טוען כי, הליך הפינוי בוצע שלא כדין ושלא בתום לב, זאת כיוון שלא קדם ליציאת בעל התפקיד לביצוע ההליך, הליך של מסירת הודעת פינוי כמתחייב מחוק ההוצאה לפועל ותקנותיו. כמו כן, הזוכה או בעל התפקיד ידעו והיה עליהם לדעת, כי ניתן צו עיכוב מבית המשפט המחוזי, וכי בנסיבות אלה, אין מקום לבצע הפינוי.

10.       טענות הזוכה, בתמצית, הן כי עצם העובדה שהחייב הגיש בקשתו לעיכוב ביצוע הפינוי לבית המשפט המחוזי, מהווה היא כשלעצמה הוכחה כי החייב קיבל לידיו וידע אודות צו הפינוי. ב"כ הזוכה במועדים הרלוונטיים לא קיבל לידיו באמצעות הפקס או כל דרך אחרת החלטת בית המשפט המחוזי בעניין עיכוב ביצוע הפינוי, והחייב כשל מלהוכיח נקודה מהותית זו. כמו כן, בעל התפקיד העיד בחקירתו כי תוקף צו הפינוי שבידיו נבדק בבוקר יום 21.03.2007, ומבדיקה שערך בלשכת ההוצאה לפועל, לא היו בנמצא כל צו או החלטת רשם על עיכוב הליכי הביצוע. יתר על כן, החלטת כב' הרשמת לעיכוב הליכי הפינוי ניתנה רק ביום 22.03.2007 והיא הנותנת כי לא יכלה להיות ידיעה מוקדמת על העיכוב עובר לכך.

דיון והכרעה

11.       לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על צרופותיהם, וכן לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מחקירת בעלי הדין והעדים, נחה דעתי כי דין הבקשה המונחת לפניי, להידחות. סבורני, כי החייב  - כמי ש"בא להוציא מחברו" - לא עמד בנטל ההוכחה אשר מוטל עליו, להוכיח כי הזוכה פעל בחוסר תום לב בנקיטת הליך הפינוי.

12.      סעיף 9. (ב) לחוק ההוצאה לפועל, קובע כי, "האגרות וההוצאות לנקיטת ההליכים יחולו על החייב, ודינן לענין ההוצאה לפועל כדין החוב הפסוק, זולת אגרות והוצאות של הליכים שלדעת רשם ההוצאה לפועל ביקש הזוכה את נקיטתם שלא בתום לב".

13.       מן ההחלטות בנומראטורים 71803, 76201 ו - 71806 עולה כי הליך הפינוי נשוא הדיון ננקט כדין, עם משלוח הודעות פינוי לחייבים והוראה על פינוי במועד שנקבע בהודעות הפינוי (עניין מסירת הודעת הפינוי נבדק ואושר בזמן אמת ע"י כב' הרשמת פרושאור - אבגי והחלטותיה להורות על הפינוי הפכו לחלוטות). זאת ועוד אחרת: עצם העובדה כי בסמוך ועובר למועד הפינוי שנקבע ליום 21.03.2007, הגיש החייב בקשתו לבית המשפט המחוזי לעיכוב הליכי הפינוי, מוכיחה כדבעי, כי החייב ידע בפועל וקיבל לידיו הודעת הפינוי, שאחרת מדוע עתר לעיכובו, ומדוע דווקא במועד זה. החייב לא יכול לאחוז החבל משני קצותיו: מחד גיסא, לטעון לפגם בהליך עקב אי קבלת הודעת פינוי כדין, ומאידך גיסא, לעתור לעיכוב הליך הפינוי, עתירה שמוכיחה בנסיבותיה שהוא קיבל הודעה על מועדו. לפיכך, טענת החייב לפגם במסירת הודעות הפינוי - נדחית.